פרופסור יהודה אדלר – הקורונה זה לא שחור או לבן
לדבי פרופ' יהודה אדלר: "חייבים להבין ולהפנים, היא הולכת להיות איתנו זמן ממושך"
לאחר חמישה חודשים בהם נחשפנו יחד עם כל העולם לווירוס הקורונה ולאחר שמיעת אלפי דעות וניתוחים, חלקם מהימנים חלקם פחות. על המגפה, אנחנו יכולים לומר היום שיש מידע רב שנצבר בזכות שיתופי פעולה עם רופאות ורופאים בכל העולם ועדיין רב הנסתר על הגלוי.
נתחיל בכמה מילים לגבי הווירוס-דברים שברורים לנו:
- מדובר בווירוס מאוד מדבק,
- אחוזי תמותה של כאחוז מהלוקים בזיהום (לעומת 0.1% בשפעת רגילה עונתית)
- קבוצות הסיכון (ובזה דומה מאוד לשפעת) הינם קשישים, אנשים עם מחלות רקע כמו מחלות לב קשות , מחלות ראות קשות , סוכרת קשה ומעשנים כבדים.
- אין חיסון כרגע לקורונה (לשפעת יש), כמו כן אין תרופה.
- ילדים קטנים בעיקר נדבקים פחות ומדבקים פחות (הווירוס הזה למזלנו לא אוהב את ילדי הגן).
הרבה נתונים חסרים לנו למשל:
- איך יגיב הווירוס למזג אוויר חם, ללחות גבוהה (כרגע נראה שממשיך לחיות בתנאי חום קיצוניים לצערי)
- האם משנה את צורתו? (לציין שהווירוס שייך לקבוצה של 7 וירוסים שאנו מכירים את חלקם: סארס למשל והם לא שינו את צורתם).
- מה פשר התופעה המאוחרת של מחלה קשה דמוית קוואשאקי ועוד…
מתחילת המגפה טענתי: תבודדו את הקשישים ואת החולים קשה ותנו לשאר המשק לפעול תוך כדי אמצעי הזהירות שהותוו על ידי משרד הבריאות המגמגם שלנו בקדנציה הקודמת. שאלו אותי מי הם הקשישים? עניתי אלו מעל גיל 67, מדוע? כדי לא לפגוע בשוק העבודה. חזרתי והסברתי שמדובר באתגר רפואי כלכלי, נכון שהרפואה קודמת אבל הכלכלה לא פחות חשובה, הזהרתי-הטרגדיה הכלכלית תהיה קשה מהרפואית! ובנקודה זו נחשפנו ל2 גישות קיצוניות למגפה: זו של משרד הבריאות היוצא של סגר ושיתוק המדינה וזו של פרופסור יורם לס ואחרים של הקיצוניות השנייה שכולכם בוודאי מכירים. מה התוצאות כרגע: חוסר אמון טוטלי של אזרחי המדינה בהוראות משרד הבריאות המגמגם והלא אמין בקדנציה הקודמת. אנו עדים למסיבות, אירועי ים ועוד שלל מקומות בהם אנשים מצטופפים ללא מסכות, בתי ספר שנפתחו ללא יישום הוראות המינימום לריחוק חברתי וזה מה שמביא לעלייה במספר הנדבקים.
כל זה כולל רוב המתים מהמגפה היו נמנעים אלו היו מקשבים לחברי ולי מבודדים את הקשישים (תראו את האסון במשען באר שבע), ואת החולים קשה. תנו למשק להמשיך לפעול עם הגדרות הבטיחות של מסכות, רחוק חברתי, לא להתקהל והיגיינה אישית (זה הכל 4 דברים ליישום, לא בשמיים) והחזרת אמינות משרד הבריאות.
ההתעוררות בבתי הספר השבוע ובמיוחד בגימנסיה בירושלים לא מפתיעה אותי, אם זה לא היה קורה הייתי מופתע, היעדר תוכנית סדורה, הנחיות פשוטות ובסיסיות למצבים הללו היו מסייעים להוריד את רמת החרדה ונותנים למנהלות ומנהלי בתי הספר מדריך סדור למקרה של גילוי חולה.
התחושה במדינה הייתה שהקורונה נעלמה, אבל ממש לא כך, הקורונה כאן והיא הולכת ללוות אותנו הרבה זמן.
אנחנו, עם ישראל נעים בין שחור ללבן, בין אגירת נייר טואלט וקופסאות שימורים לבין שחרור מוחלט, מסיבות, הצטופפות בחופי הים, בתורים, הסרת המסכות כאילו לא התרחש דבר.
האמת כמו תמיד, נמצאת באמצע, כשמילת המפתח היא גמישות. אפשר להנות מפתיחת המשק אבל באחריות.
ניתן לשבת בבתי קפה ומסעדות, אבל חשוב לשמור על מרחק, לפגוש חברים, אבל לעטות מסכה.
ולהבין שכולנו נדרשים לגמישות.
כרגע ההכרח:
* משמעת שיא של הציבור – אין משהו חשוב מזה-כרגע.
* פעילות מהירה ויעילה של משרד הבריאות – להגיע לכל האנשים במעגל הראשון והשני, לבדוק, ולבודד. הרבה אנשים יצטרכו להיכנס לבידוד. והרבה אנשים צריכים להיבדק ומהר. אני בטוח שזה לא מה שקורה!! בדיקות סרולוגיות ומיפוי האוכלוסייה.
למערכת הבריאות יש שוליים רחבים מספיק בשביל להכיל כמה וכמה הכפלות של המספר הנוכחי של החולים. אבל מעבר לנקודה מסוימת כבר לא. אף אחד לא רוצה להגיע שוב לסגר שהוא כשלעצמו פעולה היסטרית ולא נכונה ברוב המקרים, המחיר יהיה איום ונורא. לכן המשמעות היא ש*עכשיו* כולנו צריכים לעשות את *כל* הצעדים בשביל שהמספרים שוב ירדו.
- אם אתם מרגישים לא טוב היבדקו והימנעו מאנשים אחרים. זה הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות כרגע.
- אתם מרגישים טוב, שמרו על מרחק מאחרים והשתמשו במסיכה. זה הדבר הכי טוב שאתם מסוגלים לעשות כרגע בשביל שכולנו לא נחזור אחורנית.
כל המערכת חייבת להשתנות, כל הגישה חייבת להשתנות, אחרת לא היו כאן מיליון מובטלים תהיה פה קטסטרופה כלכלית חסרת תיקון.
לקליניקה של פרופסור יהודה אדלר
לכתבות וסרטונים עם פרופ' יהודה אדלר באתר ynet
קרא עוד על פרופסור יהודה אדלר באתר גלובס
